כשהייתי צעירה יותר (בגלגול אחר), עבדתי בחברת הייטק בתור מזכירה.
הרבה תיוקים, טלפונים, תיאום פגישות ובעיקר - המתנה לארוחת הצהריים... היות וההסעה
אספה אותי בשעה 07:20 בבוקר, לא הספקתי לאכול ארוחת בוקר מסודרת בבית, ולרוב גם לא
לקחתי איתי שום דבר. הסתמכתי בעיקר על ימי הולדת שחגגנו בתדירות די גבוהה (ואז הייתה
עוגה ש"החזיקה" אותי עד הצהריים) או פירות (רק במידה שהצלחתי להניח
עליהם את ידיי לפני שכולם חיסלו אותם).
החל מהשעה 10:30 בבוקר התחלתי התכתבות במיילים ובמסנג'ר עם שאר החבר'ה
– אז איפה אוכלים היום? שאלת הרת גורל תמיד. היו לנו שתי אופציות : חדר אוכל בשרי
וחדר אוכל חלבי.
חדר האוכל החלבי היה תמיד אטרקטיבי יותר; המנות שהוגשו היו מנות
מעוררות תיאבון – לזניה או פסטה ברוטב אלפרדו, פיצה או פשטידות מעולות. אבל מה
שהיה בעיקר אטרקטיבי היו הקינוחים החלביים המעולים שהוגשו, לצד קפה הפוך (על חלב
מלא כמובן). בחדר האוכל הבשרי לעומת זאת הוגשו המנות הפשוטות יותר – עוף או בשר
בקר, אורז או קוסקוס. אז מה הפלא שבחרנו כמעט בכל יום לאכול בחדר האוכל החלבי?
 |
| סופרים את השניות עד לארוחת הצהריים |
בסוף החודש הראשון לעבודתי בחברה, הבחנתי לפתע שקשה לי קצת לסגור את
הג'ינס.
הממממ...
עכשיו נקפוץ לגלגול אחר. במסגרת עבודתי כדיאטנית, נתתי ייעוץ תזונתי
וקולינארי לחברות קייטרינג המספקות את המזון בחדרי אוכל במוסדות שונים. אני זוכרת
שישבתי עם אחד השפים על המנות המוגשות ואז גיליתי את כל רכיבי המזון המסתתרים
במנות. אחד מהקריטריונים שבדקתי היה כמות השומן הרווי ושומן הטראנס במנות.
אני: מרק בטטה?
השף: מוקרם בשמנת צמחית.
אני: הלזניה?
השף: שמנת , חמאה, גבינה
צהובה 28% שומן , גבינות קשות...
אני: עוגת קרם שוקולד?
השף: חמאה, שמנת
וכן הלאה...
ועכשיו נתגלגל שוב אחורה. לאחר שחודש שלם אכלתי את כל מה שהגישו לי
בלי לחשוב פעמיים, החלטתי לשים לב יותר לפרטים. התחלתי להפעיל שיקול דעת בבחירת המנות,
אכלתי יותר סלטים חיים, פחות מנות עשירות בשומן וגם התחלתי לבקר יותר בחדר האוכל
הבשרי. גיליתי את ה"פינה הבריאה" בחדר האוכל – בר סלטים להרכבה אישית, ירקות
מאודים, חזה עוף על הפלנצ'ה ועוד. השתדלתי לנתק את ההתניה שנוצרה לי – קינוח אחרי
האוכל והרבה פעמים מצאתי את עצמי לוקחת איתי קינוח (קטן!) למשרד כדי לאכול אותו
ב"שעות הקשות" שלי אחרי הצהריים.
עם הזמן הבנתי שלא נכון להגיע
כל כך רעבה לחדר האוכל ושהגוף שלי מתחיל להרגיש רעב הרבה לפני השעה 12:00. אולי
נתחיל לאכול ארוחת בוקר קטנה..? אז התחלתי להזדרז בבוקר ויצאתי ערוכה עם ארוחת
בוקר קלילה. ההבדל היה מופלא. הפסקתי לספור את השניות לזמן ארוחת הצהריים, לא ניסיתי
לעקוף בתור, השיקולים שלי בבחירת האוכל היו מושכלים וגם הפחתתי את כמות המזון בארוחה.
אני שמחה לגלות לאחרונה שיותר חברות ומוסדות נעזרים בדיאטנית לבניית
תפריט בריא ושהמודעות למזון בריא עולה. אני מקווה שעם הזמן יהיה סטנדרט חדש להזנה
וכך גם עובדים הרגישים לגלוטן, עובדים בעלי בעיות בריאותיות (סוכרת, יתר שומנים
בדם וכו') וכל מי שרוצה לשמור על בריאותו יוכל ליהנות ממזון מתאים במקום העבודה ושתהיה לכולם זכות הבחירה
בין מזונות בריאים יותר ופחות.
ואם גם אתם עובדים שעות רבות במשרד, ממליצה לכם לקרוא את הכתבה הבאה :
אכילה נכונה במשרד
ועד לפעם הבאה – רק בריאות!
לאתר שלילעמוד הפייסבוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה